בגיל 17 כשטיילתי ליד התבור בעונה הזאת וראיתי את הנוף המדהים, יכולתי רק לחלום על כזאת תמונה שבה רואים את השדות והמטעים למרגלות התבור בזמן השקיעה.

לאחר שנים של למידת צילום ועריכה סוף סוף יצאתי לטיול המתוכנן. מזג האויר והעננים בשמיים היו לטובתי, התחלתי להיות אופטימי התמונה תהיה עוד היום! 

הגעתי לכניסה לנחל תבור שם תכננתי לצלם את התמונה. אבל בגלל שהיה עוד המון זמן עד השקיעה החלטתי ללכת לפריחת התורמוסים שבדיוק פורחים עכשיו בהמשך השביל. ההליכה לא לקחה הרבה זמן והצלחתי להגיע אל התורמוסים בזמן שרציתי. 

המראה היה מטורף. צלע ההר כולו נצבע בגון סגול של הפרחים. היופי היה כל כך גדול עד שלא שמתי לב שהזמן עובר!



כששמתי לב לזמן הייתי צריך להתחיל לרוץ עם כל ציוד הצילום שלי במעלה ההר התלול. נגמר לי האויר מהר מאוד והייתי בטוח שזהו, אני לא אספיק להגיע לצלם לפני השקיעה. אחרי כמה שניות של תסכול אספתי את עצמי בידיים ואמרתי לעצמי שאין מצב שאני יוצא מפה היום בלי התמונה שלשמה באתי. התנשפתי כל הדרך למעלה ואיכשהו הגעתי בול בזמן אחרי שתפסתי את התמונה הזאת נשמתי לרווחה והרגשתי שחרור והנה התמונה עליה חלמתי.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.